Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Kama
Daf 80b
שְׁמוּאֵל לָא עָיֵיל קַמֵּיהּ דְּרַב אַסִּי, רַב אַסִּי לָא עָיֵיל קַמֵּיהּ דְּרַב. אָמְרִי: מַאן נִתָּרַח? נִתָּרַח שְׁמוּאֵל וְנֵיתֵי רַב וְרַב אַסִּי.
Traduction
Shmuel would not enter before Rav Asi, as he considered Rav Asi to be greater than he; and Rav Asi would not enter before Rav, as Rav was his teacher. They said: Which of us should stay behind and let the other two come in before him? They decided: Let Shmuel stay behind, and let Rav and Rav Asi come inside in that order. Afterward, Shmuel himself would enter.
Rachi non traduit
שמואל לא עייל קמיה דרב אסי. שהיה גדול ממנו ורב אסי תלמיד של רב הוה:
מאן נתרח. מי יתאחר מבחוץ ויבא אחרונה יחידי:
נתרח שמואל. בחוץ ויבואו רב ורב אסי רב ואח''כ תלמידו:
וְנִתָּרַח רַב אוֹ רַב אַסִּי! רַב – מִילְּתָא בְּעָלְמָא הוּא דַּעֲבַד לֵיהּ לִשְׁמוּאֵל; מִשּׁוּם הָהוּא מַעֲשֶׂה דְּלַטְיֵיהּ, אַדְבְּרֵיהּ רַב עֲלֵיהּ.
Traduction
The Gemara asks: And why didn’t they decide to let Rav or Rav Asi stay behind? The Gemara explains: It was a mere gesture that Rav performed for Shmuel in initially stating that Shmuel should precede him, as Rav did not really feel that Shmuel was superior to him. Rather, on account of that incident in which he inadvertently cursed Shmuel, Rav took upon himself to treat Shmuel with deference.
Rachi non traduit
מלתא בעלמא הוא דעבד לשמואל. שמואל קטן שבכולן היה וזה שאין רב נכנס לפניו טיבותא ויקרא הוא דקא עבד ליה משום מעשה דלטייה לשמואל בשמונה שרצים (שבת דף קח.):
אדבריה עליה. הטעינו עליה לנהוג בו כבוד:
אַדְּהָכִי וְהָכִי, אֲתָא שׁוּנָרָא קַטְעֵיהּ לִידָא דְּיָנוֹקָא. נְפַק רַב וּדְרַשׁ: חָתוּל – מוּתָּר לְהוֹרְגוֹ, וְאָסוּר לְקַיְּימוֹ, וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם גָּזֵל, וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם הָשֵׁב אֲבֵידָה לַבְּעָלִים.
Traduction
In the meantime, while all this was going on, a cat [shunara] came and severed the hand of the baby. Rav emerged from the house and taught: With regard to a cat, it is permitted to kill it even if it is privately owned; and it is prohibited to maintain it in one’s possession; and it is not subject to the prohibition against theft if one takes it from its owner; and, in the case of a lost cat, it is not subject to the obligation of returning a lost item to its owner.
Rachi non traduit
אדהכי והכי. דהוו מסרבי אתא שונרא וקטעיה לידא דההוא ינוקא:
Tossefoth non traduit
נפק רב ודרש. לא עתה על זה המעשה תיקן דהא פריך עלה ' מברייתא אלא דרש דמקודם נתקן:
מותר להורגו ואסור לקיימו. והא דאמר ר''ל בפ''ק דסנהדרין (דף טו:
ושם) גבי ארי ונמר ודוב וזאב וברדלס ונחש דאפי' ר''א דאמר כל הקודם להורגו. זכה היינו דוקא כשהמיתו אבל לא המיתו לא היינו בקשורין בשלשלת שכן דרך לגדלן והכא בחתול שאין קשורה א''נ מהנהו רגילים בני אדם להזהר ולא אתי לידי היזק אבל מחתול אין נזהרין שאין יודעים אם היא בר אוכמא או בר חיורא שאין מכירים באבותיהם:
וְכֵיוָן דְּאָמְרַתְּ ''מוּתָּר לְהוֹרְגוֹ'', מַאי נִיהוּ תּוּ ''אָסוּר לְקַיְּימוֹ''? מַהוּ דְּתֵימָא: מוּתָּר לְהוֹרְגוֹ, אִיסּוּרָא לֵיכָּא; קָא מַשְׁמַע לַן.
Traduction
The Gemara asks a question with regard to Rav’s statement: And since you said that it is permitted to kill it, what is the need to state further that it is prohibited to maintain it in one’s possession? If a cat is considered such a dangerous animal that it is permitted to kill it, of course one cannot keep it in his possession. The Gemara answers: Lest you say that although Rav ruled that it is permitted to kill it, he concedes that there is no prohibition in keeping it, Rav therefore teaches us that it is also prohibited to keep it in one’s possession.
אָמְרִי: וְכֵיוָן דְּאָמְרַתְּ ''אֵין בּוֹ מִשּׁוּם גָּזֵל'', מַאי נִיהוּ תּוּ ''אֵין בּוֹ מִשּׁוּם הָשֵׁב אֲבֵידָה לַבְּעָלִים''? אָמַר רָבִינָא: לְעוֹרוֹ.
Traduction
The Sages say, further questioning Rav’s statement: And since you said that it is not subject to the prohibition against theft if one takes it from its owner, what is the need to state further that it is not subject to the obligation of returning a lost item to its owner in the case of a lost cat? If one may actively steal a cat, certainly there is no obligation to return it when found. Ravina said in response: Rav was referring to its hide.
Tossefoth non traduit
אמר רבינא לעורו. שאם מצאן מת אין חייב בהשבת העור וקצת תימה כיון דאשמועינן דאין בו משום גזל למאי איצטריך הך דמותר להורגו וי''ל דאין לחוש כיון דמתחילה קאמר דמותר להורגו:
מֵיתִיבִי, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מְגַדְּלִין כְּלָבִים כּוּפְרִין, וַחֲתוּלִין, וְקוֹפִין, וְחוּלְדּוֹת סְנָאִים – מִפְּנֵי שֶׁעֲשׂוּיִין לְנַקֵּר אֶת הַבַּיִת! לָא קַשְׁיָא; הָא בְּאוּכָּמָא, הָא בְּחִיוּוֹרָא.
Traduction
The Gemara raises an objection from a baraita against Rav’s ruling that it is prohibited to keep a cat. Rabbi Shimon ben Elazar says: One may raise village dogs, cats, monkeys, and genets, because they serve to clean the house of mice and other vermin. The Gemara resolves the apparent contradiction: It is not difficult. This ruling in the baraita is stated with regard to a black cat, which is harmless, whereas that ruling of Rav is stated with regard to a white cat, which is dangerous.
וְהָא מַעֲשֶׂה דְּרַב – אוּכָּמָא הֲוָה! הָתָם – אוּכָּמָא בַּר חִיוָּרָא הֲוָה. וְהָא מִבְעָיא בָּעֵיא לֵיהּ רָבִינָא!
Traduction
The Gemara raises a difficulty against this answer: But in the incident of Rav it was a black cat. Since this cat severed the baby’s hand, it was obviously a vicious, dangerous animal. The Gemara answers: There it was a black cat, but it was the offspring of a white one. The offspring of a white cat is dangerous, even if it itself is black. The Gemara further objects: But didn’t Ravina raise this very issue as a dilemma?
Rachi non traduit
חיורא. מועד להזיק אדם:
דְּבָעֵי רָבִינָא: אוּכָּמָא בַּר חִיוָּרָא, מַהוּ? כִּי קָמִבַּעְיָא לֵיהּ לְרָבִינָא – בְּאוּכָּמָא בַּר חִיוָּרָא בַּר אוּכָּמָא; מַעֲשֶׂה דְּרַב – בְּאוּכָּמָא בַּר חִיוָּרָא בַּר חִיוָּרָא הֲוָה.
Traduction
As Ravina raised a dilemma: What is the halakha with regard to a black cat that is the offspring of a white one? Is it also dangerous like its parent? The Gemara answers: When Ravina raised the dilemma, it was with regard to a black cat that is the offspring of a white cat that itself is the offspring of a black cat. By contrast, in the incident with Rav it was a black cat that was the offspring of a white one, which was itself the offspring of a white cat. That animal is definitely dangerous.
(חב''ד בי''ח בח''ן – סִימָן.) אָמַר רַבִּי אַחָא בַּר פָּפָּא מִשּׁוּם רַבִּי אַבָּא בַּר פָּפָּא מִשּׁוּם רַבִּי אַדָּא בַּר פָּפָּא, וְאָמְרִי לַהּ: אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר פָּפָּא מִשּׁוּם רַבִּי חִיָּיא בַּר פָּפָּא מִשּׁוּם רַבִּי אַחָא בַּר פָּפָּא, וְאָמְרִי לַהּ: אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר פָּפָּא מִשּׁוּם רַבִּי אַחָא בַּר פָּפָּא מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא:
Traduction
§ The Gemara provides a mnemonic device for the distinguishing letters in the various names of the sons of Rav Pappa in the ensuing list: Ḥet beit dalet, beit yod ḥet, beit ḥet nun. Rabbi Aḥa bar Pappa says the following three statements in the name of Rabbi Abba bar Pappa, who said them in the name of Rabbi Adda bar Pappa. And some say Rabbi Abba bar Pappa says them in the name of Rabbi Ḥiyya bar Pappa, who said them in the name of Rabbi Aḥa bar Pappa. And some say Rabbi Abba bar Pappa says them in the name of Rabbi Aḥa bar Pappa, who said them in the name of Rabbi Ḥanina bar Pappa.
מַתְרִיעִין עַל הַחִיכּוּךְ בְּשַׁבָּת, וְדֶלֶת הַנִּנְעֶלֶת לֹא בִּמְהֵרָה תִּפָּתַח, וְהַלּוֹקֵחַ בַּיִת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – כּוֹתְבִין עָלָיו אוֹנוֹ אֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת.
Traduction
The three statements are as follows: The court sounds the alarm on Shabbat over a breakout of sores; and a door that is locked will not be opened quickly; and with regard to one who purchases a house in Eretz Yisrael, one writes a bill of sale for this transaction even on Shabbat.
Rachi non traduit
מתריעים. בצבור ובתחנה ובשופרות ובחצוצרות במסכת תענית:
חיכוך. שחין שמתחכך האדם עליה פרוטי''ר בלע''ז:
ודלת הננעלת. על האדם מהיות מצליח:
לא במהרה תפתח. ונפקא מינה לאפושי ברחמי:
והלוקח בית. מנכרי:
אונו. שטר מכירה:
Tossefoth non traduit
מתריעין על החיכוך בשבת. ע''כ לאו היינו התרעה בשופר דשופר בשבת מי איכא כדדייק בספ''ק דתענית (דף יד. ושם) אלא התרעה בפה בעננו וסבר כמ''ד התם דעננו קרי ליה התרעה ותימה דמאי פריך מההיא דבשאר מיני פורעניות דקתני לא היו מתריעין על החיכוך אלא צועקים דילמא ה''ק לא היו מתריעין בשופר אלא צועקים בפה בעננו ואין לומר אע''ג דתרוייהו בפה התרעה לחוד וצעקה לחוד דהתם משמע דלמ''ד עננו קרי ליה התרעה חדא היא וי''ל דה''פ מדקאמר שבשבת מתריעין לכל הפחות בעננו א''כ ראוי לעשות על החיכוך התרעה אפי' בשופר בחול כיון שהוא דבר גדול כל כך דבשבת צועקים:

על החגב. ל''ג ועל הגובאי דהא במתני' דסדר תעניות האלו (תענית יט.) תנן שמתריעין על הארבה ועל החסיל ועל הגובאי וי''ל דהתם בפה ועי''ל דשפיר גרסינן ליה והתם בגובאי המזיק לשדות דומיא דארבה וחתול דקתני התם וגובאי דהכא במזיק לבני אדם דומיא דצרעים ושילוח נחשים. פירוש ר''י:

מֵיתִיבִי: וּשְׁאָר פּוּרְעָנִיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת וּבָאוֹת עַל הַצִּבּוּר – כְּגוֹן חִיכּוּךְ, חָגָב, זְבוּב, צִירְעָה וְיַתּוּשׁ, וְשִׁילּוּחַ נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים – לֹא הָיוּ מַתְרִיעִין, אֶלָּא צוֹעֲקִים!
Traduction
The Gemara raises an objection from a baraita: After explaining how the public engages in prayer when there is a drought, the baraita teaches: And with regard to all other types of calamities that break out upon the community, other than drought, such as sores, a plague of locusts, flies, hornets, or mosquitoes, or infestations of snakes or scorpions, the court would not sound the alarm on Shabbat, but the people would cry out. This indicates that it is not proper to sound the alarm on Shabbat for an epidemic of sores.
Rachi non traduit
לא היו מתריעין. בשבת:
צועקין. ביחיד:
Tossefoth non traduit
על החגב. ל''ג ועל הגובאי דהא במתני' דסדר תעניות האלו (תענית יט.) תנן שמתריעין על הארבה ועל החסיל ועל הגובאי וי''ל דהתם בפה ועי''ל דשפיר גרסינן ליה והתם בגובאי המזיק לשדות דומיא דארבה וחתול דקתני התם וגובאי דהכא במזיק לבני אדם דומיא דצרעים ושילוח נחשים. פירוש ר''י:
לָא קַשְׁיָא; כָּאן בְּלַח, כָּאן בְּיָבֵשׁ. דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: שְׁחִין שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים – לַח מִבַּחוּץ וְיָבֵשׁ מִבִּפְנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וַיְהִי שְׁחִין אֲבַעְבֻּעֹת פּוֹרֵחַ בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה''.
Traduction
The Gemara answers: This is not difficult. Here it is referring to moist sores; whereas there it is referring to dry sores, which are more dangerous than moist ones. As Rabbi Yehoshua ben Levi says: The boils that the Holy One, Blessed be He, brought upon the Egyptians were moist on the outside and dry on the inside, as it is stated: ''And it became a boil breaking out with oozing upon man and upon beast'' (Exodus 9:10). The phrase ''breaking out'' is referring to the exterior of the wound. Since the verse specifies that the outside was oozing with secretions, it can be inferred that the inside was dry. This indicates that the sores can be of either type.
Rachi non traduit
יבש. קשה מלח:
אבעבועות פורח. בפריחתו דהיינו מבחוץ הוא מבעבע דהיינו לח מכלל דבפנים הוי יבש:
''וְדֶלֶת הַנִּנְעֶלֶת לֹא בִּמְהֵרָה תִּפָּתַח'', מַאי הִיא? מָר זוּטְרָא אָמַר: סְמִיכָה. רַב אָשֵׁי אָמַר: כָּל הַמְּרִיעִין לוֹ, לֹא בִּמְהֵרָה מְטִיבִין לוֹ. רַב אַחָא מִדִּיפְתִּי אָמַר: לְעוֹלָם אֵין מְטִיבִין לוֹ. וְלָא הִיא, רַב אַחָא מִדִּיפְתִּי מִילְּתָא דְּנַפְשֵׁיהּ הוּא דְּאָמַר.
Traduction
The Gemara analyzes the second of the three statements: And a door that is locked will not be opened quickly. This is clearly a metaphor, but to what is it referring? Mar Zutra said: It is a metaphor for rabbinic ordination. If one meets with resistance in his quest to receive ordination, he should take it as a sign that this opportunity will not soon open up for him again. Rav Ashi said: It means that anyone who is treated poorly will not soon be treated well. Rav Aḥa of Difti said: He will never be treated well. The Gemara comments: But that is not so; Rav Aḥa of Difti was saying only a matter that reflected what had occurred to him.
Rachi non traduit
מלתא דנפשיה. בב''ב בהשותפין (ב''ב דף יב:) דאימנוה לאותוביה ברישא ולא איסתייעא מילתא:
Tossefoth non traduit
לעולם אין מטיבין לו. והא דקאמר איהו גופיה בעובדא דידיה לא במהרה מטיבין לו בפרק קמא דבבא בתרא (דף יב:) זה אמר בשעה שהיה סבור עדיין שיחזירו וימנו אותו ראש ישיבה אבל לבסוף שלא החזירוהו אמר לעולם אין מטיבין לו:
וְהַלּוֹקֵחַ בַּיִת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – כּוֹתְבִין עָלָיו אוֹנוֹ אֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת. בְּשַׁבָּת סָלְקָא דַּעְתָּךְ?!
Traduction
The Gemara turns its attention to the third statement: And with regard to one who purchases a house in Eretz Yisrael, one writes a bill of sale for this transaction even on Shabbat. The Gemara asks: Can it enter your mind that one may write this bill of sale on Shabbat? Writing on Shabbat is a prohibited labor for which one is liable to receive the death penalty.
אֶלָּא כִּדְאָמַר רָבָא הָתָם: אוֹמֵר לְגוֹי וְעוֹשֶׂה; הָכִי נָמֵי, אוֹמֵר לְגוֹי וְעוֹשֶׂה. וְאַף עַל גַּב דַּאֲמִירָה לְגוֹי שְׁבוּת הִיא, מִשּׁוּם יִשּׁוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לָא גְּזַרוּ בֵּיהּ רַבָּנַן.
Traduction
The Gemara explains: Rather, this is as Rava said there, with regard to a similar issue, that one tells a gentile to do it, and he does so. Here, too, it is referring to a situation where he tells a gentile to write a bill of sale for the house, and he does it. And even though telling a gentile to perform an action that is prohibited for a Jew on Shabbat is generally a violation of a rabbinic decree, as the Sages prohibited telling a gentile to perform prohibited labor on behalf of a Jew on Shabbat, here the Sages did not impose this decree, due to the mitzva of settling Eretz Yisrael.
Tossefoth non traduit
אומר לנכרי ועושה. דוקא משום מצוה זו דישוב דא''י אבל לצורך מצוה אחרת לא שרי אמירה לנכרי ואפי' לצורך מילה משמע בפרק הדר (עירובין דף סח.) דלא שרי אמירה לנכרי באיסורא דאורייתא גבי ההוא ינוקא דאישתפיך חמימיה דקאמר נשייליה לאימיה אי צריכה נחים ליה אגב אימיה משמע דאי לא צריכה אימיה לא שרי אפילו על ידי נכרי וי''ס שכתוב בהדיא נחים ליה נכרי אגב אימיה ולכאורה משמע שלפני המילה היה והיו צריכין לחמימי כדי למולו ולא שרי אפילו ע''י נכרי אלא אגב אימיה כדשריא הכא והתם בעובדא דלעיל דקאמר גבי ינוקא אחרינא נימא ליה לנכרי דניתי מגו ביתא ההוא דלעיל איסורא דרבנן הוה להביא דרך חצר שלא עירב ואפילו איסורא דרבנן אור''י שאין להתיר משום מצוה אחרת על ידי נכרי כגון להביא ספר דרך כרמלית כדי ללמוד בו דדוקא מילה דהיא גופא דחי שבת שרי על ידי נכרי איסור דרבנן ומיהו בה''ג משמע דאפילו איסורא דאורייתא שרי על ידי נכרי לצורך מילה שפירש דאפי' דניתי נכרי מתוך ביתו דהיא דרך רשות הרבים דהוי איסורא דאורייתא שרי על ידי נכרי לצורך מילה כמו הכא משום ישוב ארץ ישראל ולדבריהם בעובדא בתרא דקאמר נחים ליה נכרי אגב אימיה לאחר המילה הוה ולאחר שלשה שכבר נתרפא הולד יפה ולספרים דל''ג נכרי נוכל לומר דע''י ישראל קאמר ותוך שבעה דמחללין עליה השבת אם אמרה צריכה אני כדאמרינן בפרק מפנין (שבת דף קכט. ושם) אבל אין נראה דעל ידי ישראל הוה אסור להרבות בשביל התינוק כדאמרינן בפ''ק דחולין (דף טו:) ולפי ה''ג טפי אית לן למישרי על ידי נכרי איסורא דאורייתא מאיסורא דרבנן על ידי ישראל כדמסיק התם אהאי עובדא ולא שני לך בין שבות דאית ביה מעשה לשבות דלית ביה מעשה ואמרינן נמי בפרק ר' אליעזר דמילה (שבת דף קל:) כשם שאין מביאין דרך רשות הרבים כך אין מביאין דרך גגות חצירות וקרפיפות והיה נראה מתוך ה''ג להתיר ביום שני אפילו של ר''ה לעשות כל צרכי מילה אפילו לכרות עצים לעשות ברזל ע''י ישראל שהרי מת דלא שרי לקבור על ידי נכרי כדמוכח בפ''ק דר''ה (דף כ.) אפילו הכי אמר בפ''ק דביצה (דף ו. ושם) ביו''ט שני יתעסקו בו ישראל אפילו ביו''ט שני של ר''ה כ''ש מילה דשרי ע''י נכרי איסורא דאורייתא בשבת כדפי' בהלכות גדולות ושרי נמי ע''י ישראל ביו''ט שני של ר''ה ומיהו אין זה ק''ו דמן הדין הוה ליה למישרי לקבור מת בשבת אלא לפי שהוא מכוער ומגונה ומתבייש שנקבר בשבת שנעשה באיסור שבת אפילו ע''י נכרי מידי דהוה אההיא דתנן בפרק השואל (שבת דף קנא.) עשה נכרי ארון וחפר קבר אם בשביל ישראל לא יקבר בו עולמית ולא שרי בכדי שיעשו כמו בחי מטעם דפרישית ותדע דהא במת שריא כרמלית כדאמרינן בהמצניע (שם דף צד:) דגדול כבוד הבריות א''כ כ''ש דהוה ליה למישרי לקבור ע''י נכרי אלא על כרחך טעמא הוי כדפרישית וא''ש נמי הא דאמרינן בפ''ב דביצה (דף כב.) אמימר שרא למיכחל עינא אפי' ביו''ט שני של ר''ה ופריך והאמר רבה מת ביו''ט שני יתעסקו בו ישראל מה שאין כן בביצה והשתא מאי פריך מביצה והא צרכי חולה אית לן למשרי טפי אפי' ממת דבסוף מפנין (שבת דף קכט.) אמר דכל צרכי חולה נעשין על ידי ארמאי בשבת ומיכחל עינא מדמה התם לחולה שאין בו סכנה ואומר לנכרי ועושה אפי' איסורא דאורייתא א''כ אית לן למישרי בק''ו ממת אפי' לכתוש סמנין ביום טוב שני של ראש השנה על ידי ישראל ולמאי דפרישנא אתי שפיר דליכא ק''ו:

אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: הַלּוֹקֵחַ עִיר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כּוֹפִין אוֹתוֹ לִיקַּח לָהּ דֶּרֶךְ מֵאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ, מִשּׁוּם יִשּׁוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
Traduction
Rabbi Shmuel bar Naḥmani says that Rabbi Yonatan says: With regard to one who purchases a city in Eretz Yisrael, the court forces him to purchase a path to the city from all four of its sides, due to the importance of settling Eretz Yisrael.
תָּנוּ רַבָּנַן, עֲשָׂרָה תְּנָאִין הִתְנָה יְהוֹשֻׁעַ:
Traduction
§ The Sages taught in a baraita: Joshua stipulated ten conditions when he apportioned Eretz Yisrael among the tribes:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source